ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
101090-00
07/02/2010
|
בפני השופט:
אברהם קסירר
|
- נגד - |
התובע:
מרים גבריאלי
|
הנתבע:
1. ציון חברה לביטוח בע"מ 2. יסוף אשור 3. איילון בע"מ - חברה לבטוח 4. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח
|
|
החלטה
מהות הבקשה
לפני בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הרפואה התעסוקתית ו/או השיקומית והרפואה הפנימית.
התובעת ילידת 1966 נפגעה בשלוש תאונות דרכים מיום 2.12.1999, 17.12.2000 ומיום 10.2.2003 (להלן: "התאונות").
התובעת מציינת כי עובר לתאונות עבדה בתפקידים שונים ב"קואופ".
לתובעת מונו עד כה מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטריה (פרופ' חנן מוניץ) והאורטופדיה (ד"ר אלי שטיינברג).
פרופ' מוניץ (פסיכיאטר) העריך נכותה של התובעת בשיעור של 30%, עפ"י סעיף 34 ד' לתקנות, בגין סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה.
ד"ר שטיינברג (אורטופד מנתח) העריך נכותה של התובעת בשיעור של 5%, עפ"י סעיף 37 (5) א' לתקנות, בגין ההגבלה בחלק מתנועות עמוד השדרה הצווארי.
טענות הצדדים
טענות הצדדים יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן:
התובעת מבססת בקשתה על כך שנכותה הפסיכיאטרית משפיעה על תעסוקתה ומציינת שאיננה עובדת משנת 2002 ועד היום.
התובעת מציינת כי במשך למעלה מארבע שנים היא נוטלת תרופות פסיכיאטריות ובמקביל שותה אלכוהול. לטענתה ועפ"י הערכות רפואיות נגרמו לה נזקים פנימיים כבדים. התובעת מפנה לחוות דעתו של פרופ' מוניץ לפיה בשילוב אלכוהול עלול להיגרם לה נזק.
הנתבעת 1 והנתבעת 3 הגישו תגובותיהן לפיהן הן מתנגדת לבקשה.
לטענת הנתבעת 1 דין הבקשה להידחות על הסף, שכן מצבה של התובעת הוטב. הנתבעת 1 מציינת את חלוף הזמן ממתן חוות דעתו של פרופ' מוניץ, אשר ניתנה לפני כארבע שנים.
התובעת 1 מוסיפה כי התובעת לא הציגה תשתית ראייתית רפואית אשר יש בה להצדיק את המינוי. כן מציינת הנתבעת 1 שניתן לעמוד על טיב הנכויות ולפיכך אין צורך במינוי מומחה שיקומי. הנתבעת 1 תומכת טענותיה בפסיקה.
הנתבעת 3 טוענת כי אין למנות מומחה פנימי בשל דלות המסמכים הרפואיים. באשר למומחה התעסוקתי מציינת הנתבעת 3 שניתן להסתפק על הראיות והממצאים העובדתיים.
התובעת השיבה לטענות וטענה כי קיים צורך חיוני במינוי המומחים להוכחת עניינים שברפואה.
דיון והכרעה :
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה על מצרופותיהן, נוכח תלונותיה של התובעת כמפורט בבקשה ולנוכח ממצאי חוות הדעת והתיעוד הרפואי מצאתי כי אין להיעתר לבקשה, בשלב זה, ולהלן נימוקיי:
באשר למינוי המומחה הפנימי – התובעת לא הציגה תשתית ראייתית רפואית מספקת בדבר הצורך במינוי המבוקש. כמו כן, בסיכום האשפוז מיום 19.4.09 ממצאי הבדיקות היו תקינים.